הלכות ימי בין המצרים, תשעת הימים וט' באב

הלכות ימי בין המצרים תשעת הימים תשפ"ה
הרב אליקים לבנון - רב השומרון

ימי בין המצרים

מיום ראשון י"ז בתמוז, ועד שני, י' מנחם אב, הם ימי "בין המצרים". מנהגים שונים בימים אלה.

הלכות צום י"ז בתמוז:

הנביא זכריה (ח, י"ט) מנבא:
"צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
צום הרביעי, הוא י"ז בתמוז, החודש הרביעי לאחר חודש ניסן.
צום החמישי, הוא תשעה באב, והלכותיו יבואו בהמשך.
צום י"ז בתמוז, מתחיל מעלות השחר.
נהוג שעלות השחר הוא בשעה 03:48
בשעת הצורך, אפשר להתחיל את הצום בשעה 04:17
בתפילת שחרית קוראים 'ויחל', וסליחות, לפי המנהגים השונים.
בקריאת התורה במנחה לאחר קריאת 'ויחל', נוהגים האשכנזים לקרוא הפטרת 'דרשו ה'. ספרדים, אינם קוראים הפטרה.
במנחה גדולה, אין הכהנים עולים לדוכן. אבל במנחה קטנה, משעה 16:53 והלאה, כהנים עולים לדוכן.
"חולה" פטור מלצום.
הגדרת חולה היא: חלה כל גופו או נפל למשכב. לכן, מי שיש לו חום, או כאב ראש חזק (מיגרנה) וכדומה, מוגדר כ"חולה בכל גופו" והוא פטור מלצום.
מעוברות או מניקות פטורות מלצום. אולם, המנהג הוא שהן מתחילות לצום, ואם חשות חולשה (מעבר לחולשה הרגילה שמחמת הצום), תשבורנה את הצום מיד.
הפטור מלצום רשאי לאכול ולשתות ללא הגבלת כמות, כמה שהוא צריך.
סיום הצום בשעה 20:08.

הנחיות לאנשי צו 8

המטרה הראשית של הגיוס היא: מיגור האויב!
כל ההכנות לביצוע מטרה זו, הינם פעולות הדוחות גם שבת, ובודאי דוחות צום י"ז בתמוז.
למעשה: הן אם נכנסו למלחמה, והן אם עדיין בהכנות לכניסה, מותר לעשות את כל הפעולות הנדרשות.
ברגע שהצום מעכב פעילות, צריך, מותר ואף חובה, לשבור את הצום, בעיקר ע"י שתיה.
אם דרושה גם אכילה, מותר גם לאכול.

הנחיות לנשות המגוייסים
נשים יקרות - תחזקנה ידיכן!!

זכות גדולה היא, ששחררתם את בעליכן להתגייס: לעזרת ה' בגיבורים.
י"ז בתמוז, אחד הצומות הארוכים ביותר. סיום הצום, כדלעיל, 20:08.
אשה בהריון או מניקה, לא תצום כלל.
נשים אחרות, בריאות, חייבות לצום. אבל המטופלות בילדים צריכות לשמור על כחן, כדי להמשיך ולנהל את הבית, לבדן, ללא סיוע של הבעל. כמו שהבעל מרוכז במלאכת ההגנה וההתקפה, כך נשים, אמהות לילדים, עסוקות בגידול הילדים, ומוקדשות כולן לעבודת קדש זו.
לכן, תתחיל לצום (משעה 04:17) עד שעה שהיא מרגישה, שקשה לה לתפקד עם הילדים. גם אם זה יהיה בשעה 10:00, או ב- 11:00 בבקר, לא תמתין אלא תשבור מיד. אם די לה בשתיה, בסדר.
אם מרגישה צורך לאכול תאכל.
אם בכוחה להמתין עד חצות היום, בשעה 12:45, תמתין, ואח"כ תשבור את הצום.
בכל מקרה של ספק, להקל, לשתות ולאכול.

בזכות נשים צדקניות - נגאלו ישראל!
אשריכן ואשרינו!

ימי בין המצרים:

ימי בין המצרים נחלקים לשני זמנים עיקריים:

מ-י"ז בתמוז עד כ"ט בתמוז.
מ-א' אב עד י' באב.

להלן, הדברים האסורים והמותרים, עד כ"ט בתמוז:

אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולא לשאת אשה מ-י"ז בתמוז, ספרדים מסתפרים עד שבת חזון, וגם הם לא מתחתנים בזמן הזה מפני שאין זה "סימן טוב".
מותר להשתדך, לכתוב תנאים וכד', ללא ריקודים ומחולות, הפוסקים כותבים להסתפק בסעודה צנועה ולא בסעודה של שמחה. דבר זה מותר עד ט באב.
מוזיקה, נוהגים בכל השנה לשמוע, כשיטת רש"י ותוס' וכפסק הרמ"א, סימן תק"ס ג', רק מוזיקה בחצר מלכים או במשתה יין אסורה כל השנה. לכן, עד כ"ט תמוז אפשר לנהוג ככל ימות השנה ולהאזין כרגיל.
מאחר ויש שיטה האוסרת שמיעת מוזיקה בכל ימות השנה, ראוי לנהוג בתשעת הימים כשיטה זו, ומא' באב לא לשמוע מוזיקה.
מי שסובל ממתח נפשי, והמוזיקה מפיגה את המתח, יכול לשמוע גם בתשעת הימים, מקלטות, דיסקים או רדיו, ולא ישמע מכלי הנגינה עצמם.
כמו כן, יקפיד לשמוע מוזיקה שקטה ולא ניגוני חתונה.
עד כ"ט בתמוז מותר לקנות ולמכור הכל כרגיל אולם נוהגים שלא לחדש בגד בימים אלו, בגלל ברכת שהחיינו, שאי אפשר לומר, שהחיינו והגיענו לימים אלה. אבל בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו (גרביים, לבנים וכד'), מותר גם לחדשם.
בשבת, אפשר לחדש בגד וללבשו ולברך שהחיינו.
בעל משפחה, מותר לקנות רכב ולברך עליו "הטוב והמטיב" (הואיל ומשרת גם את בני הבית).

עד כ"ט בתמוז:

מותר להתרחץ ולשחות בבריכה או בים.
מותר לטייל. רצוי טיול רק במקומות מוסדרים.
מותר לשתול, לנטוע או לזרוע כל צמח שרוצים בו.

כאמור, הפעולות הללו מותרות עד כ"ט בתמוז.
מהרה ייבנה המקדש ונשיר כולנו שיר חדש

מהלכות תשעת הימים תשפ"ה

תשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה.

כלומר: מיום שבת קודש, א' מנחם אב, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".

השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא, פרחים, וכן דשא סינטטי, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.
מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם (הפוסקים כותבים שאין מברכים שהחיינו על נעלים חדשות).
זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.

תספורת וכביסה

ספרדים נוהגים לאסור תספורת, כביסה וגיהוץ, בשבוע שחל ט' באב להיות בו.
השנה, בה חל ט' באב, אין "שבוע שחל בו".
לכן, מותר לספרדים להסתפר, להתגלח, לכבס ולגהץ, עד יום שישי, ז' מנחם אב.
אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כבר מי"ז בתמוז.
גזיזת ציפורניים, יש מחמירים ואוסרים. אולם, גם לדעתם, האיסור הוא רק בשבוע שחל בו.
כביסה וגיהוץ, מנהג אשכנזים להימנע משנכנס אב, למעשה ממוצ"ש אור לב' אב.
מי שיש לו רק בגד אחד לשבת, או שכל בגדיו התלכלכו, מותר לו לכבס ביום שישי, ז' אב, ובלבד שיכבס רק את הבגד הדרוש לו לשבת.
כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.

רחיצה

עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
ביום שישי שהוא ז' מנחם אב, מותר לרחוץ פניו ורגליו במים חמים. אבל את כל גופו מותר במים פושרים כדלקמן סעיף 4.
הספרדים הנזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו, השנה מותרים ברחיצה כרגיל עד יום שישי ז' מנחם אב.
הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.
בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.

בשר ויין

נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב, עד יום שני י' באב.
אשכנזים רשאים לאכול בשר ולשתות יין, כבר מיום שני בחצות היום.
אין אבילות בשבת, לכן בשבת ר"ח אב מותר לאכול בשר ולשתות יין.

מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.
שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.
הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.

שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.

טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.

מהלכות תשעה באב תשפ"ה

שבת, ח' מנחם אב, ערב ט' באב

השנה חל ט' באב ביום ראשון, כלומר, ממוצאי שבת ח' מנחם אב.
הואיל וערב ט' באב חל בשבת, אין את המגבלות הרגילות בסעודה המפסקת, "אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".
אולם, שלא כמו שבת רגילה, שממתינים עד זמן צאת שבת, בשבת זו, איסורי ט' באב מתחילים בשקיעה. מאחר וצום ט' באב חמור משאר הצומות, לכן מפסיקים אכילה ושתייה כמה דקות לפני שקיעה, בשעה 19:35 (שקיעה בשעה 19:39).
צאת השבת, בשעה 20:17.
עד אז, מחד, חלים כל איסורי תשעה באב, ומאידך, אין היתר לעשות מלאכה.
ראוי לאחר את זמן תפילת ערבית של מוצ"ש, כדי שיספיק הציבור להיערך לקראת תפילת ערבית.
מיד בצאת שבת, יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קדש לחול.
אחר כך מדליקים נר הבדלה ומברכים בורא מאורי האש. חולצים נעליים ונועלים נעלי גומי. מכינים את הקינות והולכים לבית הכנסת לתפילת ערבית.
אין מבדילים על היין, ההבדלה נעשית במוצאי הצום.
בתפילת עמידה אומרים אתה חוננתנו, כבכל מוצאי שבת.
לאחר מכן, קוראים את מגילת איכה ואומרים את הקינות, כל אחד כמנהגו.
חמישה עינויים יש בתשעה באב:
- אכילה ושתייה
- רחצה במים
- סיכה בשמן
- נעילת הסנדל
- תשמיש המיטה
- כמו כן, נאסר לימוד התורה המשמחת
במשך הצום, יש להיזהר ליטול ידיים רק עד קשרי אצבעותיו.
אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
בבוקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבוקר אלא במנחה.
מחצות היום, שעה 12:46, אפשר לשבת על כיסא, מפני שאז הוצת בית המקדש, "ושפך הקב"ה את חמתו על עצים ואבנים" ולא על בני אדם.
במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:56, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום כמה דקות אח"כ בשעה 20:05.

מעוברות, יולדות ומניקות

*יולדת, בתוך שלושים יום ללידה

ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
לדוגמא- 1) יולדת בתוך 30 יום ללידתה, נחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום. 2) מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
לכן- הלכה למעשה:
מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת) גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.
כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו, כי כאמור, אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.

לפני האכילה יבדיל ויברך 'הגפן' ו'המבדיל' ללא נר וללא בשמים.

נשות החיל!
אשה שבעלה מגוייס, אין לה פטור מיוחד מהצום, ודינה ככל אשה. כלומר: רק כאשר מגיעה לדרגת "חולה", כדלעיל, יכולה לשבור את הצום.
אולם, כשם שאשה מניקה, המרגישה שאין לה די חלב להניק את תינוקה, רשאית לשבור את הצום, (כדלעיל סעיף ו'), כך גם אשה המטופלת בילד או בילדים, ובעלה מגוייס ואינו יכול לסייע לה בצום, אם תרגיש שאין לה כוחות לטפל בילד, או בילדים, רשאית לשבור את הצום!
גם חולשה רוחנית, הגורמת לה לאפיסת כוחות, מביאה את האשה להגדרת "חולה", ומותר לה לשבור את הצום.
למעשה: כל אשת חיל תתחיל לצום, ממוצ"ש ליל תשעה באב, 19:35, ולפי כוחותיה תחליט האם לצום עד מוצאי הצום, 20:05, או שתבדיל ותשבור את הצום במהלך היום.

מוצאי תשעה באב, י' במנחם-אב

סיום הצום: אור ליום שני, י' אב, בשעה 20:05.
מבדילים על כוס יין. בהבדלה מברכים רק "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל".
אין מברכים לא על הנר ולא על הבשמים.
נהגו לעשות קידוש לבנה במוצאי תשעה באב.
יום שני, י' מנחם אב, הוא היום שבו נשרף רובו של בית המקדש.
לכן, נוהגים שלא לאכול בו בשר ולא לשתות בו יין.
אשכנזים מחמירים גם שלא לכבס ולא להסתפר. לאחר חצות (בשעה 12:45), הכל מותר.
ספרדים נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין משך כל יום שני, עד 19:55.

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!