"צחוק הוא הדרך של האנושות להימלט מהסבל"

לפני כ- 22 שנה נכנסה היוגה צחוק לחיינו שלי ושל משפחתי ושידרגה לנו את החיים. עם השנים פיתחנו את שיטת אימוזיצחוק המשלבת תרגילי צחוק, ריקוד, מוזיקה והטמעת ערכים.
במדור הזה נביא  לכם טעימה מהשיטה, נסביר מדוע כדאי לשלב את הצחוק  את הצחוק באורח החיים שלכם.
נשתף  במחקרים מרתקים  ובסיפורי הצלחה מרגשים ומפתיעים של משתמשי הצחוק, במגוון תחומי חיים.
ונפתח בסיפור אחד, שכולו לב...

איך הצחוק החזיר אלי את בעלי...
לפני כ 15 שנה, באחד ממועדוני הצחוק שהפעלתי בתחילת דרכי, בבית עזר מציון בבני ברק, השתתפה רחל, אישה חסידית כבת 70. במשך כחצי שנה הגיעה בהתמדה, תרגלנו יחד, היא הרבתה לצחוק ולהודות לי כל הזמן על "הדבר הנפלא הזה". יום אחד קיבלתי ממנה טלפון מפתיע ומרגש במיוחד:
"אני רוצה לספר לך משהו שאינך יודעת עלי. לפני כשנה וחצי עזבתי את בעלי בירושלים, נפרדנו בעקבות כעס גדול מאוד. ואז אני מתגוררת אצל בתי הנשואה כאן בבני ברק.
מאז שהתחלתי להשתתף בסדנא שלך, הרגשתי שמתחולל בי שינוי – הרוגע, תרגילי הצחוק ובעיקר אלה שמסייעים בפירוק כעסים, השפיעו עלי. כל ערב הסתגרתי בחדרי ותרגלתי לבדי, לאט לאט משהו בי התרכך הרגשתי שאני מסוגלת לסלוח.. כעת אני מתקשרת לשתף אותך שהשבוע, לאחר שנה וחצי של פרידה,  חזרתי אל בעלי".
רחל חזרה לעיר מגוריה ומאז אנחנו שומרות על קשר. היא מספרת שהיא ובעלה  מתרגילים יחד תרגילי צחוק.
מסתבר - הצחוק הוא גם כלי לשלום בית.

יש המשך טראנס אטלנטי לסיפור המרגש הזה.
לימים יצאתי  לסיבוב הופעות בארה"ב. בתי הצעירה יהודית התלוותה אלי. התוכנית היתה עמוסה לעייפה. מדי ערב קיימנו סדנאות של אימוזיצחוק בקהילות היהודיות. זה היה מסע מרגש מאד, שבו פגשנו מאות נשים, שצחקו נפתחו ופרחו.
מאחר והיה זה הביקור הראשון שלנו בארה"ב, השארנו ערב אחד פנוי לטיול. אבל אז הגיע הטלפון ששינה את התכניות.  
היה זה ערב יום רביעי, במהלך אחת ההופעות, סיפרתי למשתתפות שמחר נצא קצת לטייל ולהכיר את ארה"ב. חזרנו  לדירת האירוח בשעה 23:00 ואז הטלפון צלצל.
על הקו אישה שהשתתפה בסדנא: "תודה רבה נהניתי מאד הערב, ושמעתי שמחר אתן פנויות. האם תיאותי לבוא לתת סדנא כזו בקהילה שלי? אנחנו ממש זקוקות לכך."
הייתי קצת המומה, היססתי "איך לארגן משהו כזה מהיום למחר? ובכלל מחר הבטחתי לבתי שמחר נטייל" והאישה, לא וויתרה, ממשיכה בשלה, "את לא מבינה כמה זה דחוף עבור נשות הקהילה! אין שום בעיה לארגן, הן כל כך זקוקות לכך, כאוויר לנשימה! כולן תבאנה. מבטיחה לך 150 נשים תחכינה לך בשעה שתקבעי."
התייעצתי עם יהודית המתוקה שלי, שהביעה את הסכמתה בשמחה לשמע המצוקה שנשמעה בקולה של המזמינה.
סיכמנו למחר את כל הפרטים. שכרנו נהגת שהכינה אותנו שזה במרחק כשעה וחצי נסיעה. כדי להוסיף פלפל לסיפור, הלכנו קצת לאיבוד בדרך ואחרנו בשעה וחצי להגיע למקום.
אבל, כשהגענו חיכו לנו 150 נשים נרגשות. זו קהילה חרדית סגורה מאד, והסדנא היתה עבורן נשימה של אוויר צח... הרגשתי סיפוק עצום כשחשתי בשמחה המתפרצת של המשתתפות. ובליבי הודיתי לאלוקים וליהודית על הזכות הזו. במהלך ההפעלה סיפרתי להן, בין השאר, את סיפורה המרגש של רחל.
בסיום הסדנא, ניגשה אלי אישה צעירה: "תודה על הסדנא ותודה אישית על הסיפור של רחל.. היא אמא שלי ואנחנו מאושרים ומודים על הנס שקרה לנו"!
כשחזרתי ארצה קבלתי טלפון מרחל: "שמעתי שהגעת עם הסיפור אל בתי בקצה השני של העולם, אנא המשיכי להפיץ את הסיפור ולזכות את הרבים."

כתבה: ציפי דגן - מאמנת בשיטת אימוזיצחוק (אימון צחוק מוזיקאלי)