בן-אברהם חנניה הי”ד

בן-אברהם חנניה הי”ד

בן-אברהם חנניה הי”ד
תושב אלעד, עובד המועצה
נרצח בפיגוע ירי על כביש אבני חפץ – מחסום טייבה
י”ח תשרי תשס”ב (5.10.2001)
בן 45 במותו

קורות חייו
חנניה, בן תמר ואברהם, נולד בפתח תקווה בכ”ה באייר תשט”ז (10.05.1956). בן למשפחה ברוכת ילדים, ולו חמישה אחים וחמש אחיות. היה בן שמונה שנים בלבד כשאביו נפטר. אימו נטלה על עצמה את עול המשפחה בגבורה ובגאון, וגידלה משפחה לתפארת.
חנניה התגורר עם אחיו ואימו במושב ברקת, ליד יהוד. הוא למד בגן הילדים ובבית הספר היסודי הממלכתי-דתי במושב, ואחר – עבר לבית ספר תיכון מקצועי במושב נחלים. בצבא שירת כאיש טכני בחיל האוויר.
לאחר שירותו הצבאי חנניה התחתן עם רחל. לזוג נולדו שישה ילדים, חמישה בנים ובת: רועי, איתי, הדס, נועם, נתנאל ונוריאל. חנניה היה לאב מפנק ובעל אהוב, שבביתו כמו מחוצה לו היה מסור ונמרץ, מעניק לילדיו את כל שחפצו ברוחב לב ובאהבה גדולה.
חנניה היה ממייסדי היישוב כפר תפוח שבשומרון, וביחד עם חבריו הפריח את השממה באזור. בנוסף, החל לעבוד בתור גנן מטעם המועצה האזורית שומרון. חנניה, שאהב את האדמה בכל נימי נפשו, עבד בצורה נפלאה ומסורה ונודע במהרה כגנן מופלא. ממוניו של חנניה היו מרוצים מעבודתו מאוד, ועד מהרה החל מטפס בסולם הדרגות. מסירותו לעבודה לא ידעה גבול, ולא פעם, בשובו בלילה מאירוע משפחתי, היה נכנס לאחד הישובים בדרך כדי לסגור ממטרות, או סתם כדי לבדוק שהכל כשורה. אחרי זמן מה מונה להיות ראש מדור גינון, אחראי על מערך הגינון ב– 30 ישובים. במשך השנים למד חנניה בקורסי השתלמות רבים, בנושאי גינון, השקייה ותאורת גן.
חנניה נודע כמי שתורם מזמנו האישי, אחד שבאמת אוהב לעזור מכל הלב, כזה שלוקח על עצמו עבודות גם אם הן אינן קשורות במישרין למקצועו. בכפר תפוח חנניה התנדב לועד בית הכנסת המקומי. בני המקום, שראו בו “אוהב שלום ורודף שלום”, הפכוהו במשך הזמן להיות גם לאיש האחראי על מערך הביטחון בישוב.
חנניה ומשפחתו עברו להתגורר ביישוב החרדי עמנואל שבשומרון. גם בעמנואל חנניה קנה לעצמו עד מהרה שם של אדם מיוחד במינו, אוהב חסד מאין כמותו. כל מי שהצטרך לעבודות תיקון בבית, ידע כי יוכל לסמוך על חנניה שיבוא עם ארגז כליו (גמ”ח של כלים, כך קראו לו) ויושיט יד לעזרה. בעמנואל שוב נבחר חנניה לשמש בועד בית הכנסת המקומי. הוא קיבל לידיו את בית הכנסת במצב נטוש והרוס, ובמו ידיו, בקצב עבודה מסחרר כהרגלו, הפכו לבית לתפארת. בני המקום לא ישכחו לעולם את עבודותו המסורה של חנניה, את נחישותו, את דייקנותו ואת סבלנותו.
חנניה אהב, כיבד והעריך כל אדם בלב שלם. העניק חסד, אהב את המולדת והפריח את השממה ברחבי יהודה ושומרון. את עבודתו אהב מאד, ועזר תמיד לכל דורש. בן נפלא ואח מקסים היה, בעל ואב אוהב ומסור שהעניק לילדיו אהבה, חום ואמונה עזה בבורא עולם. שמח בחלקו היה, בכל הזדמנות אהב לשיר ולהנעים בקולו הערב לכל סובביו.
כחצי שנה לפני מותו, עבר חנניה עם משפחתו להתגורר ביישוב אלעד שליד פתח תקווה. את עבודתו בשומרון הוא לא עזב, והיה מבלה את זמנו בנסיעות, במשך שעות ארוכות מדי יום.
ביום שישי, י”ח בתשרי, חול המועד סוכות תשס”ב (05.10.2001), חנניה נטל יום חופש מעבודתו. למרות זאת, האחריות והמסירות לתפקידו עשו שיצא לבדוק צינור פגום ביישוב אבני-חפץ (מרחק נסיעה של למעלה משעה ממקום מגוריו באלעד). בצאתו מאבני-חפץ נורה על ידי שני מחבלים פלסטינאים שעמדו על צוק סמוך. כדור אחד פגע בכתפו והרגו.
חנניה היה בן 45 במותו. הותיר אישה ושישה ילדים, אם ועשרה אחים ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב ברקת.
בשנתיים האחרונות לחייו, חנניה נהג לנסוע לקברו של רבי נחמן מברסלב, בעיר אומן שבאוקראינה. נסיעות אלה גרמו לחנניה התעלות עצומה. תמיד כששב, נהג לומר כי נשמתו מחוברת לנשמת הרב המפורסם. במפתיע או שלא במפתיע, יום פטירתו של חנניה הוא בדיוק 200 שנה לאחר מות הרבי מברסלב, בי”ח בתשרי.

ת.נ.צ.ב.ה

facebook
שינוי גודל גופנים
ניגודיות